Studies in the Sound of the Future. Introduction.

Our time is a time when all the barriers are crossed. All the evolution of sound synthesis and manipulation now can be put on one memory card as small as your thumb in the form of collection of VST patches that may sound as real as the instruments (sometimes as big as a wardrobe) they emulate. And I believe with a small improvement of sensoric devices (or maybe even a simple piece of code), pretty soon it will be possible to play toy versions of exotic electronic instruments (based on electric field or light breaking, for example) on any average touchscreen phone. The technological future the human kind was dreaming and talking about so much since the end of the World War II has become present. But at the same time the romantic (or frightening) future that electronic music, driven by technological progress, was telling about has become a part of the past.

We're in 2010 now. 40 years ago we wondered that by the year 2010 we'll be flying not across the oceans but across the solar system. 30 years ago we saw the future as the time of intergalactical wars and in reality all we had was legendary "Star Wars" programme bluff. 20 years ago the future looked to us as the time when machines will conquer our world, but now we ourselves put our whole world inside the machine. 10 years ago we thought the future world will be nothing but a virtual reality transmitted in a mind of ever sleeping human body and now we invented the "Second Life". And electronic music was always reflecting these prophecies. Since the beginning of 21st century it has slowly become the sound of present. The glitches of Autechre's LP5 and EP7 were no longer futuristic soundscapes, but soundtracks to the Pentium's dreams, minimal techno and dubstep have become a reflection of despair and emptiness of big city life, breakcore has become the sound of rebellion and the futuristic sound is not drawing the pictures of the future any more but supports the surrounding everyday reality of iPhones, chips, social networks and internet shopping. And in general there's almost no musical genre that on any stage of the recording or production process does not include electronic manipulation - be it instruments, sound editing or mastering for CD. The future is no longer somewhere there far away - the future is here and now. Or maybe there's just no future any more.

In these series of posts we're going to travel back in time to learn about the music that shaped the sound of now and represented the romantic future for previous generations. Fasten your seat-belts, free your mind, turn up the volume and open your ears for the past sound of tomorrow.

-Knuf Yekram

Pirate Step Supreme

2009 was a good year for dubstep. In fact, from my perspective it was actually the best one so far - this was the year where the hype started to die down and the good things started to float to the surface. Different genres are now beginning to form out of the mass of basslines while the "Hey look! I figured how to operate the LFO effects in ableton live and I love it too much!" style of dubstep, way too dominant up until now, will at least be confined to the more specific Boregore-wannabe kids' part of dubstep, rather than rule its every part.

Enter the pirate: Out of the many excellent tracks that made 2009 a year for dubstepping, one track specifically made yours truly's fingers flex for the chance to press the play button - "The Chase" by Jack Sparrow (yes, that is his chosen name).

The Leeds-based, pirate-named producer is Tectonic's rising star, and in "The Chase" he had ingeniously put together a rolling dubstep track full of dark echoing voodoo energies with a briliant mixture of a tribal vibe and a minimalistic space feel - strangely fit for listening at home as well as chaos-making on a dancefloor.

And there you have it - my favourite dubstep track of 2009. Just press play on the youtube player to get your mind kicked:



Buy it here

Jack Sparrow's myspace here

And here's an interview with him on BBC. Now get this when he's asked about the Leeds dubstep scene:

"... and now there’s a handful of local DJs making moves on the scene. We're all really good mates, it's a real community vibe going on - we all just like dubstep. What's special though is that we're all from broad backgrounds musically. I just want to see more of the boys getting abroad and spreading the Leeds vibe..."

Now doesn't this sound like Jerusalem or what?

-Hamster

קשר ירושלמי

לראשונה נתקלתי בשם של כלבתא בתחילת דרכי המוסיקלית לפני מספר שנים בעודי ישוב על כיסא מרופד באוגנדה ומקשיב לתקליטים. זה היה ויניל שהדבר היחיד שעיתר אותו היה צילום של גולגלת של שור. לתומי חשבתי שמדובר, כמו שהצילום היה יכול לרמוז, בתקליט הבי מטאל זועם אבל החלטתי לנסות למרות הכל.
התקליט היה 12" (או בעברית: שניים-עשר אינצ'ים של מוסיקה על תקליט ויניל. כן, השחור הזה, כמו שהיה לפני הדיסקים והקאסטות) של כלבתא וספינקס - שותפו דאז ללייבל "בופאלו פריקוונסי" זצ"ל (הלייבל, לא השותף) - בשם "קונטקט ג'רוזאלם", והוא חרך לי את קצוות הנוירונים בהפתעה. היו אלה ימי שלטון המינימל טכנו הפאקוטקי ורצועת אלקטרו-ברייקס עם ניחוח רייבים כמו שלא נוגן בהרבה מקומות ברחבי הגלובוס שהם לא מחסנים נטושים בדרום לונדון, היה בשורות מרעישות לאספן תקליטים מתחיל כמוני בעיר הקודש הרחוקה. עד היום, הטראק הזה גורם למהומות רבתי ברחבות ריקודים תמימות ולמרות שהוא יצא ב-2004, בבאסים האנלוגיים התוקפניים שלו אפשר לשמוע את מהפכת הבאסים שהייתה אז עוד בחיתוליה המוקדמים (יש לי גם הרבה מה להגיד על הרמיקס של דקסורסיסט בנפרד, אבל זה כבר בפוסט אחר).

הוינילים כבר נגמרו בחנויות, אבל אפשר לקנות גירסה דיגיטלית כאן לדוגמא ואם אתם ממש רוצים ויניל אתם יכולים לבדוק אם יש יד שנייה כאן

שנים עברו מאז וכלבתא הפך להיות אחד מהיוצרים האלקטרוניים המעניינים והחשובים בעולם (כן, זה אומר גם מחוץ לארץ) תוך כדי חציית גבולות ז'אנריים מהאלקטרו שאיתו התחיל לדאבסטפ, דאנסהול ו-2סטפ. בדרך הוא גם הפיק את הימנון הדאבסטפ "נינג'ה אנחנו נינג'ה" (תנסו אתם לתרגם את זה לעברית ושזה לא ישמע צולע) שעוד ייזכר לשנים ארוכות כאחד המייצגים של תקופה וסצנה מסויימת. לפני יומיים (15.1.10) במסיבת דאב-אל-וואד בבאסס הירושלמי, כלבתא הוכיח בצורה חד משמעית עוד דבר - הוא גם די ג'יי בן אלף זונות שלא מרחם על הקהל אבל גם לא מזלזל בו, ולא ברור איך התפתח ממקום פרובינציאלי כמו ישראל.

אני לא מקנא באף אדם שלא היה בבאסס בערב הזה ושמע והרגיש במוח, בלב ובברכיים איך עושים את זה כמו שצריך. אבל לאורך כל הסט של כלבתא, כמו בכל לופ בכל טראק שהוא אי פעם כתב, אני הרגשתי את הרוח של אותה גולגלת של שור על תקליט ויניל באוגנדה מסתובבת לה על הפטיפון בשלושים ושלושה סיבובים לדקה.

-האמסטר

Blip Blip, Wonky Wonky

I'm Proud to introduce you with

A San Francisco based Psyphy/Breaks artist singed at Cloak x Dagger/Surefire/Warp/Black Acre/Rwina labels (!), who makes the dopest music that iv'e heard for a while.

He officialy released his debut EP "64 Bytes" and "64 Bytes Remixes", and i think we can all hope that he's planning to release more stuff soon.
I remember the first time i heard it and my jaw dropped open.
The sound quality that he produce is beyond words, an high-end glitch.

SO, take a glance at his 4th track from "64 Bytes" - Throbbin' The Cradle, or he's superb mixtape (with his upcoming tracks),

and then you'l have to buy it here.

EPROM's Website

EPROM's Myspace

just thinking about those groovey beats gives me a boner.

שלום לכולם!

שלום לכולם כאן BUNNY ON ACID!

זה הפוסט הראשון שלי ואני יודע שאני מעפן שאני כותב בעברית זה סתם כי אני עצלן! :)
דבר ראשון רציתי להודות לכולם על היוזמה המבורכת הזאת לבנות קולקטיב ירושלמי יפה!
דבר שני רציתי לידע את כולם שנפתח לייבל חדש שעושה בבאסים עמוקים..עמוקים מאוד..
ללייבל קוראים: .HOLY DUBS REC והשיחרור הראשון שלו יהיה בערך במרץ הקרוב.

רציתי להביא לכם טעימה קטנה ממה שהולך להיות השנה, תהנו!

Bunny on acid - Brionglóid by BuNnY oN aCiD

Jah Children's - dubplate -promo by BuNnY oN aCiD

Infomercial (Bunny on acid remix) by Aesthetics

Deeeeep

First post by me, the deep section of my life's soundtrack for the last year or so ;)

Nosaj thing, an A/V artist based in LA, and is one of the rising names in the electronic scene back there and wherever, nosaj sound is  wild and on the same time deep as fuck, if you ask me what genre then it's really hard, sometimes he is in the wilderness between dub to techno and in other times totally hip-hop and glitchy. Drift is an album that i used to spend like days listening to over and over, ended up using "Quest" as a soundtrack for a shot film iv'e made - Vimeo 

Nosaj thing

Listen Here + Here + And here - then Buy Here

edIT Edward Ma from Los Angele, a third of the nutorious Glitch mob ( which will be my next topic - wait for it ;) ), and alone by the name of edIT, working since 2003, and is responsible for few of the biggest dancefloor breakers i have ever heard in my life.

he combines it all from hip-hop, dubstep, glitch, downtempo, nu-school breaks and IDM to a super-personal sound signature that's recognizable from a fraction of a bit ;), more on him promised to come  - for now - his emotional side on the album Crying Over Pros For No Reason on 2004 just to get you warm up.

edIT myspace

  Listen Here then Buy Here

Nekochan from france, signed on Airflex Labs, Led Piperz's (a.k.a High Tone) Lable,  is if you ask me a name we will all know soon enough, get this one and wait for more from those vocals & addictive melody.

myspace

Listen Here then Buy Here

As conclusion, get this set by Guvibosch and me, with Freak Ass E (X.A.cute soundsystem berlin), as special gust, from last week

8Bit vs Guvibosch with Freak Ass E - 30/12/09 deeeep @ Sira by 8Bit

קולקטיב ירושלמי לבאס ואלקטרוניקה חדשה, מה? מי? איך?
Jerusalem collective for future Electronica and Bass

קולקטיב דאב-אל-וואד / קולקטיב ירושלמי לבאסס ואלקטרוניקה חדשה
מניפסט

מה?
המטרה הראשונית של הקמת הקולקטיב (באופן מעשי - הקמת בלוג ובקרוב גם תכנית רדיו וערוצים נוספים) היא יצירת קהילה שתתבסס על תרבות של ז'אנרים אלטרנטיביים מסויימים של מוסיקה אלקטרונית (ברייקביט, גריים, דאבסטפ, 2סטפ, אלקטרו, דראם אנ' בייס, גליץ', איי-די-אם וכל מה שנכלל תחת השם האמורפי "מוסיקת באס"). החל ממתן במה ליוצרים ותקליטנים ירושלמים, דרך אפשרות של ערוץ נוסף לפירסום והפצת מידע על אירועי תרבות מקומיים (כן, אנחנו רואים במסיבות ורייבים אירועי תרבות לכל דבר) ועד יצירת במה לשיח בנושאים הקשורים לתרבות לאמנות ולמוסיקה הרלוונטיים - כל מה שבין ביקורת תרבות ומוסיקה לדיון באספקטים טכניים של יצירת מוסיקה או בדיסקוגרפיה של יוצר או לייבל מוערך מסויים.
מעבר לכך הקולקטיב שם לעצמו למטרה לנסות לדחוף את התרבות הירושלמית אותה הוא מייצג אל מעבר לגבולות ירושלים - כלומר להוות כלי דרכו יוצרים ותקליטנים ירושלמים יוכלו להתפתח ולהשפיע בשאר ישראל והעולם.
אנחנו מאמינים בתרבות שצמחה בירושלים. סביבת התרבות ה"אלטרנטיבית" הירושלמית, גם אם יותר קטנה מבמקומות אחרים כמו תל אביב, לא נופלת באיכות שלה מאף מרכז תרבותי אחר בארץ ואנחנו מאמינים כי יש לה חשיבות גם מעבר לגבולות ישראל.
אירגון מסיבות הוא לא מטרה של הקולקטיב - נכון לזמן כתיבת טקסט זה פועלות בירושלים מספר קבוצות שמפעילות אירועים ומסיבות בעצמן (כל מקימי הקולקטיב עצמם מפעילים חלק מהן). הקולקטיב שם לעצמו למטרה לעודד ולעזור לפעילות העצמאית של קבוצות אלה וכל קבוצה או אינדיוידואל שיצטרפו אליו בעתיד, אבל נכון לעכשיו אין כל סיבה לקולקטיב לארגן מסיבות בעצמו.


מי? ( יכול לקחת בזה חלק)

כל מי שמתקלט, יוצר או מתעסק במוסיקה או בתרבות הקשורות לז'אנרים המדוברים וגר ויוצר בירושלים מוזמן לקחת חלק בקולקטיב. הקולקטיב הוא לא מועדון סגור ואין אף "תנאי קבלה" להשתייכות אליו, כל עוד הוא עוסק בז'אנר* ויש לו מה לתרום.

*ז'אנרים מוסיקליים
יש מספר רב של סגנונות של מוסיקה אלקטרונית אלטרנטיבית שלא נכללים בקולקטיב - בפרט, ראוי לציין כי טכנו, האוס וטראנס אינם נכללים בין הז'אנרים בהם מתרכז הקולקטיב. אין לנו שום דבר נגד הסגנונות האלה, אבל הקולקטיב מתרכז בסגנונות בעלי אופי וסאונד אחרים.


איך:

הבלוג הוא המקום שלנו להתבטא ולהישמע, כל מי שחבר בקולקטיב מוזמן לכתוב כל עוד הוא כותב לעניין (אם הוא לא סביר להניח שהוא יודע את זה). אנחנו שומרים את הזכות למחוק מהבלוג דברים שיראו לנו בתור לא מתאימים בשום צורה (למרות שלא נראה לנו שנשתמש בזכות המפוקפקת הזאת).
הבלוג אינו פורום הורדות, כמובן שאנחנו מעודדים שיחרור של קטע מסויים של אמן מסויים על מנת להכיר אותו לקהילה, אבל אין שום צורך לשחרר אלבומים שלמים ודיסקוגרפיות, אנחנו מעודדים תמיכה באמנים ומפצירים בכולם לקנות ולתמוך באמנים שאתם אוהבים. אם כבר החלטתם לשחרר קטע, בבקשה צרפו גם לינק לאתר שבו ניתן לרכוש את הקטע/שאר האלבום וצרפו את תמונת העטיפה.
אנחנו מתייחסים ברצינות למוזיקה בדיוק כמו לכל אמנות אחרת ולכן אנחנו מבקשים מכל התורמים לבלוג שלנו לתת לכל קטע את הכבוד המגיע לו כיצירת אמנות. אם אתם מעלים מוסיקה בבקשה תכתבו עליה כמה מילים: מה מעניין בה, מי עשה אותה, מה היא אומרת לכם ו\או כל דבר אחר שעולה על דעתכם בנושא, אבל אל תעלו קובץ סתמי בלי שום הסברים.
אנחנו גם מבקשים מכם לעשות מאמץ ולכתוב בשפה קריאה והגיונית - זה בסדר אם זה לא שפה ברמה של ש"י עגנון, אבל היות ואנחנו רוצים שייקחו אותנו ברצינות, אנחנו צריכים לכתוב בצורה רצינית.

משום שייתכן שחלק מהחברים בקולקטיב לא יהיו דוברי עברית רהוטה, הבלוג יהיה בעברית ואנגלית. אם מישהו רוצה לתרגם פוסטים מסויימים לעברית\אנגלית כדי שיהיו יותר מובנים אז הוא יותר ממוזמן

בעתיד (הקרוב) אנחנו מתכוונים ליצור ערוצים נוספים כמו תכנית רדיו ואולי אפילו רדיו אינטרנטי.


למה מחוייבים חברי הקולקטיב?

לכלום.

אין שום מחוייבות לכתוב בבלוג או לתרום לקולקטיב בצורה אחרת. לחברים בקולקטיב אין גם שום מחוייבות לדווח או לערב את הקולקטיב במסיבות\תקלוטים\אירועים\שטויות שהם מעורבים בהם: הקולקטיב הוא כלי לשימוש החברים בו, הוא לא נועד להחליף אף ליין של מסיבות והוא לא נועד להגביל אף אחד בשום צורה. החברים בקולקטיב כמובן מוזמנים להיות מעורבים בו, אבל הם צריכים לעשות זאת מתוך רצון ולא מתוך מחוייבות כלשהי.


שלכם - יוצרי הבלוג, צוות הדאב אל וואד
*תודה לאדווה גוטאל, אוהד גייג ורייצ'ל מונוסוב ולטיש.ארט על הצילומים!